התנגדות להצעת חוק המרחיבה את עבירת הפרת אמונים
מערכת שורשז שבט, תשעו17/01/2016התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה לשרים וקראה להם להתנגד להצעת חוק המבקשת להרחיב את הגדרות ניגוד העניינים והפרת אמונים. נייר העמדה: "פגיעה קשה בכל שדרות השלטון"
תגיות:חוקמשפטכנסת
חוק העונשין מגדיר בצורה עמומה מהן בדיוק עבירות מרמה והפרת אמונים. לשון החוק כיום קובע כעבירה "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור". לאורך השנים זכתה הגדרת החוק לביקורת בפסיקה ובאקדמיה.
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הגיש הצעת חוק שמבקשת לחדד את ההגדרה ולהרחיב אותה באופן ניכר. נייר עמדה של התנועה למשילות ודמוקרטיה מעלה כי ההצעה עלולה לפגוע באופן אנוש בתפקוד השלטון במדינת ישראל, ולהוביל לסרבול בכל תהליכי קבלת ההחלטות בכל שדרות השלטון.
ח"כ רוזנטל מציע בהצעת החוק לגזור עונש של 3 שנות מאסר על עובד ציבור הפועל ב"ניגוד עניינים מהותי". ע"פ ההצעה יוגדר ניגוד עניינים מהותי כך: "מצב שבו נמצא אדם כאשר לו, לבן משפחתו, לתאגיד בו הוא חבר, מתעתד להיות חבר או מקורב אליו, או לאדם הקרוב אליו אישית או עסקית, יש אינטרס כלכלי נקודתי העלול להיות מושפע ישירות מהפעולה השלטונית, או אינטרס משמעותי אחר, העלול להיות מושפע ישירות מהפעולה השלטונית". כן נכתב בהצעת החוק כי יוכל עובד ציבור לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה מראש ובכתב ואז הדבר ישמש להגנתו.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה רואים בהצעת החוק הזו אם תתקבל פגיעה של ממש בתפקוד השירות הציבורי. בנייר עמדה שחיברה התנועה ואותו שלחה בסוף השבוע לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה נאמר כי הגדרת המונח "ניגוד עניינים מהותי" היא רחבה עד מאוד, וכמעט כל החלטה או פעולה של עובד ציבור שאיננה נקודתית, תחשוף את עובד הציבור לסכנה כי יועמד לדין בגין הפרת אמונים.
עורכי הדין של התנועה סבורים כי בכך תשותק יכולת הפעולה של עובדי השירות הציבורי, ובמיוחד עובדי ציבור בכירים, ותיווצר פגיעה אנושה בתפקוד הרשות המבצעת.
עו"ד זאב לב ממחברי נייר העמדה מסביר כי מציע החוק הבחין בקושי הזה ולכן ניסה לתת לו תרופה, והציע כי פנייה ליועץ המשפטי לממשלה תהווה הגנה. לדברי עו"ד לב, הפתרון יוביל למבול פניות של עובדי ציבור, ובפרט של הבכירים שבהם, אל היועמ"ש לצורך קבלת אישורו לביצוע כל פעולה משמעותית שהיא, וכך לא יתאפשר תפקוד תקין של השירות הציבורי, וייצור עומס עבודה בלתי נסבל על היועץ המשפטי לממשלה.
עוד העלה נייר העמדה כי אם תתקבל הצעת החוק יקבלו למעשה היועץ המשפטי לממשלה ובכירי משרדו הגנה אוטומטית מפני עבירה של הפרת אמונים, לאחר שהם הסמכות המעניקה את ההגנה למעשים ובכך יהפכו לחסינים מפני עבירה של הפרת אמונים.
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הגיש הצעת חוק שמבקשת לחדד את ההגדרה ולהרחיב אותה באופן ניכר. נייר עמדה של התנועה למשילות ודמוקרטיה מעלה כי ההצעה עלולה לפגוע באופן אנוש בתפקוד השלטון במדינת ישראל, ולהוביל לסרבול בכל תהליכי קבלת ההחלטות בכל שדרות השלטון.
ח"כ רוזנטל מציע בהצעת החוק לגזור עונש של 3 שנות מאסר על עובד ציבור
בתנועה למשילות ודמוקרטיה רואים בהצעת החוק הזו אם תתקבל פגיעה של ממש בתפקוד השירות הציבורי. בנייר עמדה שחיברה התנועה ואותו שלחה בסוף השבוע לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה נאמר כי הגדרת המונח "ניגוד עניינים מהותי" היא רחבה עד מאוד, וכמעט כל החלטה או פעולה של עובד ציבור שאיננה נקודתית, תחשוף את עובד הציבור לסכנה כי יועמד לדין בגין הפרת אמונים.
עורכי הדין של התנועה סבורים כי בכך תשותק יכולת הפעולה של עובדי השירות הציבורי, ובמיוחד עובדי ציבור בכירים, ותיווצר פגיעה אנושה בתפקוד הרשות המבצעת.
עו"ד זאב לב ממחברי נייר העמדה מסביר כי מציע החוק הבחין בקושי הזה ולכן ניסה לתת לו תרופה, והציע כי פנייה ליועץ המשפטי לממשלה תהווה הגנה. לדברי עו"ד לב, הפתרון יוביל למבול פניות של עובדי ציבור, ובפרט של הבכירים שבהם, אל היועמ"ש לצורך קבלת אישורו לביצוע כל פעולה משמעותית שהיא, וכך לא יתאפשר תפקוד תקין של השירות הציבורי, וייצור עומס עבודה בלתי נסבל על היועץ המשפטי לממשלה.
עוד העלה נייר העמדה כי אם תתקבל הצעת החוק יקבלו למעשה היועץ המשפטי לממשלה ובכירי משרדו הגנה אוטומטית מפני עבירה של הפרת אמונים, לאחר שהם הסמכות המעניקה את ההגנה למעשים ובכך יהפכו לחסינים מפני עבירה של הפרת אמונים.
הוסף תגובה
עוד ממערכת שורש
עוד בנושא אקטואליה